רע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
37548-06-12
27/06/2012
|
בפני השופט:
עפרה צ'רניאק
|
| - נגד - |
התובע:
1. קלינטון סחר בינלאומי 2000 בע"מ
2. קלינטון אלקטרוניקה (1992) בע"מ
3. שמואל ארביב
|
הנתבע:
1. בית מימון מוצרי חשמל בע"מ
2. הרווה מימון
|
|
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 13.6.12 (כב' השופטת סגנית הנשיאה נועה גרוסמן), לפיה נדחתה בקשת המבקשים לחייב את המשיבים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם.
דין הבר"ע להידחות ללא צורך בתשובה מכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סד"א וזאת בכל הנוגע לחלק בהחלטה הדוחה את הבקשה לחייב את המשיב 2 - מר הרווה מימון - בהפקדת ערובה.
כלל הוא כי "אשר לערובה לפי תקנה 519, ככלל זו מוטלת במקרים חריגים, כשנראה כי סיכויי ההצלחה קלושים, לשם הבטחת הוצאות של הצד שכנגד ומניעת תביעות סרק, אך הסמכות מופעלת במתינות ובסבירות כדי שלא לנעול את דלתי בית המשפט בפני מי שאין ידו משגת" (רע"א 321/07 אלינה רבינוב גושן נ' עו"ד יורם אביגיא, 21.8.07. ההדגשה אינה במקור).
במקרה הנדון, לא מצאתי בחלק זה של ההחלטה פגם המחייב תיקון על ידי ערכאת הערעור. ההחלטה מיישמת לכאורה את אמות המידה ואת השיקולים הרלוונטים שנקבעו בכגון דא בפסיקה (ראו תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי), קביעותיה לוקחות בחשבון את מצבו הכלכלי של המשיב 2 כפי שנפרש בחומר שהוגש לפני ערכאה קמא ואת סיכויי התובענה לכאורה. קביעות אלה מצויות בתחום סמכותה ושיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, המכירה היטב את התובענה המתבררת לפניה, ונסמכות על הראיות שהוצגו לפניה.
מה גם שעל פניו במהלך הבאת הראיות ניתן יהיה לשוב ולבחון את נושא הפקדת הערובה ביחס למשיב 2 ובהתאם להתפתחות הדברים.
לאור האמור לעיל - חלק זה של הבר"ע נדחה ללא צורך בתשובה.
בכל הנוגע לחלק בהחלטה הדוחה את הבקשה לחיוב המשיבה 1 בהפקדת ערובה, המלצתי הלכאורית למשיבים להסכים על ביטול חלק זה של ההחלטה ועל החזרת העניין לערכאה דיונית על מנת שתדון בעניין בשים לב לכלל השיקולים שנקבעו בפסיקה בכגון דא, כמפורט להלן, מבלי להיות קשורה להחלטה המבוטלת.
בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, ניתן לחייב את החברה התובעת (המשיבה 1) לבקשת הנתבע בהפקדת ערובה להוצאותיו אלא אם כן הנסיבות אינן מצדיקות זאת - והנטל להוכיח את הדבר מוטל על החברה - או אם הוכיחה החברה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.
על פי הוראות הדין והפסיקה, ההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הינו החריג. הנטל להראות יכולת כלכלית בדנן מוטל על החברה התובעת.
במקרה הנדון, לכאורה לא נמצאה בהחלטה הכרעה עובדתית שמתוכה ניתן להסיק כי המשיבה 1 הרימה את הנטל המוטל עליה להראות יכולת כלכלית או להראות נסיבות אחרות שאינן המצדיקות לפטור אותה מהפקדת ערובה (ראו גם עמ' 8 שורה 26 להחלטה). לא מצאתי מתוך ההחלטה איזה מידע שנפרש אודות מצבה הכלכלי של המשיבה 1 ברמה המאפשרת לקבוע כי הוכחה יכולתה לשאת בתשלום הוצאות המשפט של המבקשים אם התביעה נגדם תידחה.
זאת ועוד, בעניין סיכויי ההליך לגביהן קיימת התייחסות בהחלטה, נקבע בפסיקה כי יש להיזקק לעניין זה - במסגרת בקשה לחיוב חברה בערובה - רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד או נמוכים מאוד (ראו: סעיף 353א לחוק החברות; רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, 11.2.09).
המשיבים יודיעני עמדתם להמלצתי הנ"ל בתוך 14 ימים מהמצאת החלטה זו. לא תהיה הסכמת המשיבים כאמור, יגיבו המשיבים לבקשת רשות הערעור בתוך 14 ימים מהמצאת החלטה זו ובתגובתם יתייחסו גם לאפשרות שאדון בבקשה כבערעור.
תקופת הפגרה תבוא במניין הימים.
המזכירות תודיע לצדדים.
ניתנה היום, 27 יוני 2012, בהעדר הצדדים.